בראש השנה נברא אדם הראשון. (פסיקתא דרב כהנא, כ”ג, א’) לפי הדת היהודית, האנושות כולה חוגגת מחר יום הולדת – את יום הבריאה האנושית. יום חגיגי. מרשים מאוד. ומי שברא אותנו – בדמותו ובצלמו – לא רצה אותנו מבוייתים וכנועים כמו בובות ברבי על מדפי ההסטוריה, לכן טמן בנו בינה ודעת, תשוקה ואהבה, כאב […]
הקיץ לא נסעתי לחופשה בחו״ל. גם לא לחולו״ש (בעיר או כפר או קיבוץ לשעבר) באיזור חיוג אחר. הקיץ לא יצאתי מהארץ אבל יצאתי מגדרי לפגוש שוב את עצמי. בכל נרטיב בסיפור חיי שמפוסק עם נקודה שמתי סימן שאלה. וגם המתנתי לשמוע את התשובה. שלי.(נוט לעצמי – מאוד מפתיע מה שומעים כשמקשיבים לעצמנו…). […]
נוט לעצמי – הנסיעה ברכבת לנהריה היא הזדמנות מצויינת להתעדכן בחיים הפרטים מאוד של הרבה זרים מאוד. הבחור מאחורי הוא – כנראה – בן במשפחה ברוכת ילדים. כולם ״אחשלו״ ומשום מה הוא מתקשר אל כולם, שואל מה נשמע? קוטע אותם באמצע הדיבור כי יש לו ממתינה של ״אחשלו״ אחר.שעה כבר הוא שואל את […]
על התפשטות ודברים פשוטים בסוף החודש אציין עוד יום הולדת (אולי היה מצופה שאכתוב שאני ‘אחגוג’ – אבל לפעמים גם האמת היא אופציה). ימי הולדת הן תמיד הזדמנות טובה לעשות כמה סיכומי ביניים ואולי גם לשתף בתובנות שהן מייצרות. אם פעם אתבקש לספר על ארוחה אחת ויחידה, שלא שוכחים ושטעמיה ורשמיה נשארים איתך […]
“זה שילוב” אני מסבירה לה, “זה שילוב של בטחון עצמי ופחד במה. זו חתונה של יוהרה עם צניעות, חוצפה עם דרך ארץ. זו אהבה. אהבה עם זרים. אהבה עם עצמי…”– אתם תסלחו לי , אבל לפעמים נמאס לי להיות נחמדה ולענות לשאלות מטופשות כמו “איך זה להיות על הבמה ככה?” – אני רואה […]
מי שמכיר אותי יודע שגם אם אשתדל מאוד לא אצליח לעמוד בזמנים. אף פעם לא בכוונה, אבל כמעט תמיד, אני מאחרת. מי שמכיר אותי, גם יודע שאעדיף לשתוק ולא לנפק קלישאה. מילים “דיאט-לייט” זה לא הצד החזק שלי. השבוע סיימתי בטבעון חודש מטורף של הופעות, שכלל נסיעות בכל הארץ: חיפה, מעלות, טבריה, […]
אישה חרדית, שחפצה ביקרי, העירה לי פעם שחבל שהספר שלי “עוגות בכיף” אינו כשר. “על מה את מדברת?” שאלתי אותה – “כל המתכונים חלביים או פרווה. מה פה לא כשר?”. “הצילום שלך על השער” היא ענתה לי, “מקשה מאוד”. למרות שהשרוולים מכסים את זרועותיי בצורה מושלמת והמחשוף העליון צנוע למדי, עצם העובדה, שעל שערו של ספר (בישול!) […]
יש לי בחצר עץ שסק. לא נטעתי ולא שתלתי אותו שם.הוא צמח, כדרכם של עצי שסק ספונטניים, מעצמו. כנראה שציפור פלטה חרצן בשל והוא נבט. וכשצמח, הנחתי לו לגדול. יש לי הרבה כבוד לחיים שמתעקשים לחיות. ובין ענפי העץ מצאתי קן. לא נשאלתי ולא הרשיתי והוא שם. הוא התקנן, כדרכם של קני ציפורים ספונטניים, מעצמו. כנראה שציפור […]
פרופ’ טמפל גרנדין היא מומחית עולמית להתנהגות בעלי חיים, כוכבת בתעשיית גידול הבקר לבשר בארה”ב בזכות עיצובים חדשניים של מתקני הובלת בקר לשחיטה בצורה הומאנית. לגרנדין יש חברת יעוץ חובקת עולם, היא כתבה ספרים ומרבה להרצות. בשנת 2010 מגזין טיים מנה אותה כאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בקטגוריה “גיבורים” שכן טמפל גרנדין הגיעה להישגיה המרשימים על […]
יש לי עץ לימון זקן, שכבר לא מתרגש מכלום. לא משנה גשומה או שחונה, לא מענף שבור או כריתה רשלנית. כבר חירבנו עליו הציפורים מלמעלה והכלבים מלמטה. הוא ראה כבר הכל בחיים. ובעיקר את החיים הוא ראה – את הפריחה והניצנים, את הבוסר והפרי הבשל, את המוטציות והפירות המושלמים. את הרקבון והתולעים.ואותי – […]
“גב’ סירקיס הצעירה, התיק שלך קטן מדי בשביל המשרד שלי”, ענה לי איש המקצוע הבכיר אליו אזרתי אומץ לפנות בטלפון. “לא כדאי לך, שכר הטרחה שלי, יאכל לך את כל העניין…”, הבהיר רגע לפני שהודיתי לו בנימוס וניתקתי את השיחה. “אבל תקשיבי..” הוסיף במחשבה שניה, “בואי למשרד שלי לפגישה, תשאלי אותי את כל השאלות, […]
