שלום חברים,
לפני כשבועיים פורסם באתר nature.com מחקר מאוד מעניין, שנערך במחלקה לרפואת לב בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. המחקר מציג השוואה שיטתית בין תכולת הסוכר במוצרים “דלי שומן” לעומת הגרסאות הרגילות של אותו מוצר מזון. מסקנות המחקר ומאשרות את החשש שככול שמוצרים דומים מכילים פחות שומן הם בעצם מכילים יותר פחמימות.
.
בפתח המחקר החוקרים מציינים, שבארה”ב השמנת יתר היא נושא מדאיג ביותר בבחינת בריאות הציבור ושאחד המסרים הקבועים, שנשמעים כבר שנים מפי רופאים, תזונאים וארגוני בריאות הוא, שיש לאכול מזון “בריא ודל שומן”. ההמלצה המוכרת מבוססת על ה”תיאוריה הקלורית”, שהנחתה את הציבור בארבעים השנים האחרונות. הדעה הקונבנציונלית גרסה, שהשמנת היתר נובעת מחוסר איזון בין כמות הקלוריות שנצרכות לעומת אלה הנשרפות. ההצעה הרווחת לפתרון הייתה די פשוטה: “כדי לרדת במשקל יש לצרוך פחות ולשרוף יותר קלוריות – ואז הכל יסתדר”. עם זאת, נכון להיום, למרות אין ספור המלצות ודיאטות, פירמידות וספרים, שמבוססים על צורת החשיבה הזאת, מגפת ההשמנה בשיאה: 33% מהמבוגרים ו-17% מהילדים בארה”ב סובלים מהשמנת יתר והתחזיות הן של המשך העלייה במספרים. ויחד עם ארה”ב כל מדינות המערב חוות תופעות דומות. החוקרים מציינים שיתכן שהשאלה אינה רק כמה אנו אוכלים אלא גם מה אנחנו אוכלים אשר מעודד את הגוף לצבור שומן.
.
תחילתה של מגפת השמנת היתר בארה”ב קשורה באופן ישיר לפרסום מסקנותיה של ועדת מקגברן בשנת 1977 (McGovern Committee). דו”ח מקגברן המליץ לאמריקנים לאכול פחות שומן ויותר פחמימות מורכבות כדי למנוע מעצמם תחלואת לב, שבץ וסוכרת. חשוב לציין שכבר אז היו מי שהתריעו, שמדובר בהמלצות שאינן מבוססות מחקרים מדעיים טובים ושהציבור האמריקאי משתתף, שלא בידיעתו, בניסוי קליני ענק. קולות אלה הושתקו. במשך השנים מספר רב של ארגוני בריאות ורופאים הדהדו המלצות אלה וכך נוצרה אמונה רווחת, שתזונה דלת שומן היא בריאה ושהעצות האלה הן עצות טובות ומבוססות מדע (דבר שהוא פשוט לא נכון). אמונה רווחת זאת האיצה את הסלידה האמריקאית ממזון שומני ואת היווצרותה של תעשיית מזון אדירה שמגלגלת מליונים – שעיקרה ייצור מזון “דל שומן”.
.
הבעיה היא שכדי לייצר מזון “דל שומן”, שיהיה טעים ומושך, החליפו יצרני המזון את השומן בסוכרים (פחמימות) מסוגים שונים ומשונים. כיום אנו נמצאים במצב בו מזון “דל שומן” מכיל – אולי – פחות קלוריות אבל כיוון שיש בו יותר פחמימות הוא גורם לנו להשמין הרבה יותר. גם אם ההבדל בין שני המוצרים שלפינכם נראה לכם זניח – לאורך זמן צריכה קבועה של מוצר עם יותר פחמימות ופחות שומנים (קוטג’ 5%) תבוא לידי ביטוי ברעב תכוף יותר לעומת אכילת כמות זהה של קוטג’ עם 9% שומן.
מטרת המחקר הייתה לבצע סקירה דקדקנית של מוצרי המזון, שנמצאים בשוק המזון האמריקאי ולהשוות את תכולת הפחמימות במוצרים דומים, אשר מוגדרים “רגילים”, “דלי שומן” ו”דלי קלוריות”. כל המידע נלקח מפרסומים רשמיים של ממשלת ארה”ב. תוצאות המחקר מצביעות שבמוצרי מזון בארה”ב שמוגדרים “דלי שומן” ו”דלי קלוריות” (מה שאצלנו מוגדר כ”קל”) יש יותר סוכר מאשר במוצר ה”רגיל” של אותו יצרן, באותה הקטגוריה. ההפרשים הגדולים ביותר נמצאו בתעשיות המזון של מוצרי חלב, מוצרי בשר מעובד, דברי מאפה, רטבי סלט ושמנים.
.
ברשימת מסקנותיהם מציינים החוקרים, שבצריכת מזון “דל שומן” ו”דל קלורי” יש אמנם פחות קלוריות אבל יש כמות גדולה יותר של סוכר. החוקרים מדגישים שגם אם נדמה לנו שההפרש בכמויות הסוכר אינו גדול הוא תורם משמעותית להעמסת סוכר וקלוריות ריקות. הנזק הוא קבוע ומצטבר לאורך השנים ונמצא שיש לו קשר ישיר לעליה בהשמנת היתר, בתחלואה בסוכרת ובמחלות לב.
.
ממתקים, משקאות מתוקים, דברי מאפה וכו’ הם ה”חשודים המיידים” , שמהם ברור שמומלץ להתרחק. עם זאת, החוקרים מדגישים שמי שמאמינים שהם עושים בחירה בריאה יותר בכך שהם מעדיפים גירסאות “דל שומן” או “דל קלוריות” – פשוט טועים. מוצרים אלה מכילים יותר סוכר ממה שנדמה לנו ובכך מאיצים את קצב ההשמנה, את חווית הרעב הקבועה ואת התחלואה המטבולית.
.
ראו לדוגמא שמנת חמוצה של פעם 27% שומן מול מעדן תנובה מופחת קלוריות בטעם שוקולד 0% שומן. יתכן שאם היה מתחשק לכם בעבר לאכול גביע של שמנת או מעדן כקינוח הייתם נוטים להעדיף את המעדן כי יש בו רק 0% שומן. אבל שימו לב – בשמנת החמוצה יש 3 גרם פחמימה ל-100 גרם – ואילו במעדן יש 12 גרם פחמימה ל-100 גרם כלומר פי 4 פחמימות. גם אם מסיימים גביע שלם של 200 גרם שמנת חמוצה צורכים 6 גרם פחמימה בלבד ואילו בגביע של 150 גרם מעדן יש 18 גרם פחמימה כלומר 3 פחמימות למנה. חשוב לציין שכיוון שיש בשמנת הרבה פחות פחמימות והרבה יותר שומן – נחוש שובע מהר יותר ולאורך זמן ארוך יותר לעומת המצב אם היינו אוכלים את המוצר ה”דיאטתי”. לדעתי, שמנת חמוצה עדיפה ולו רק כי קרובה יותר להיות “אוכל אמיתי” לעומת מעדן מפוחת קלוריות בטעם שוקולד.
.
לדעתי, המחקר הזה מוסיף מידע חשוב ומסקנות לגבי השמנת היתר ועל הקושי הגדול לעצור בינתיים את ה”מגפה”: במשך 40 שנה נאמר לציבור מפי רופאים ומי שנתפסו כבעלי סמכא שגבינות “דלות שומן” וש”לחם קל” בריאים יותר כשלמעשה אלו המזונות אשר העמיסו עלינו קלוריות ריקות של סוכרים מיותרים ומסוכנים. שינוי בהתנהגות שמבוסס על שינוי בדיעה ושינוי באמונה אינו פשוט בכלל כי יש פה שרשרת שלמה של שגיאות שיש צורך לתקן. אצלי בקליניקה יש אנשים שעושים שינויים מדהימים באורח החיים שלהם ורואים תוצאות טובות מאוד.
רוצים גם? לקבלת פרטים לחץ כאן
