שלום חברים,
אתמול הופעתי בערב נשים בכפר ויתקין וחזרתי הבייתה “צרודה אך מרוצה”, לפחות הנסיעה הבייתה הייתה קצרה. הערב אני מופיעה בקיבוץ מעברות – עוד קל”ב – אבל בכל החודש הקרוב אני אהיה במסעות ליליים ארוכים לישובים, בהם בחרו בי להיות המרצה בפעילות לכבוד יום האישה הבינ”ל שחל השנה. איזה כיף! בשנים קודמות, כשהופעתי באינטנסיביות בלילות יכולתי להשלים שעות שינה בבקרים. השנה אני פוגשת בבקרים מתאמנים ומתאמנות שעושים איתי שינוי בהרגלי החיים שלהם ועוברים לתזונת פליאו. אומר זאת כך: חברים, “יהיה מאתגר”.
.
לפני כשבועיים שלחה אלי מתאמנת חדשה מאמר, שמצאה איפה שהוא ברשת אודות “הסכנות בתזונה ללא פחמימות”. קראתי ונחרדתי – איזה מיש-מש של מידע לא מדויק ולא מגובה: הפחדות סתם וערבוב נושאים שלא קשורים. היא דאגה מאוד ואני הרגעתי אותה שהפרידה מסוכר וקמח, עוגות, פסטה, לחמים, ממתקים וחטיפים לא תכניס אותה ל”מצוקה מערכתית”; הזכרתי לה שבפליאו אנחנו אוכלים בשפע עד לשובע – מזון טעים, טוב ומזין: ירקות מגוונים, בשר, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב שמנים, חמאה, שמנת, שמן זית, אבוקדו, קוקוס, מעט פירות, אגוזים ושוקולד. בפליאו אנחנו לומדים להכיר מחדש את מנגנוני הרעב והשובע הטבעיים שלנו ונעזרים בהם כדי לאכול כשאנחנו רעבים ולעצור כשאנחנו שבעים. כמה פשוט – ככה טבעי. השלב הראשון של הגמילה מסוכרים אינו קל. נכון, היא חוותה אותו קשה במיוחד וממש התגעגעה לעוגיות ליד הקפה ולפרוסות הלחם בכל ארוחה. לשמחתי, המתאמנת השתכנעה להמשיך בפליאו עוד קצת ולראות איך היא תרגיש. השבוע כבר סיפרה שנשר ממנה עוד קילו ושהיא קנתה ג’ינס יפה וחתיכי, שיושב עליה “מדהים”. ג’ינס חתיכי תמיד טוב – אין ספק. אני בעיקר שמחתי לראות את השמחה שלה ולשמוע אותה עונה “ממש טוב לי!”, כששאלתי איך היא מרגישה. עוד מכורה לסוכר עברה את ה”קריז” ומתחילה להחלים. הידד!
.
איך תדעו אם אתם מכורים לסוכר?
לפניכם שאלון קצר שיעזור לכם לברר האם גם אתם מכורים לסוכר ופחמימות.
1. האם אתם רעבים כל הזמן?
אם אתם חיים מארוחה לארוחה ומרגישים כבדים, נפוחים, עייפים ועצבניים באופן קבוע, יתכן שאתם במצב של העמסת פחמימות. פחמימות מתפרקות לסוכרים בדם, דבר שמחייב הפרשת אינסולין (הורמון שאחראי על איחסון הגלוקוז בתאים). הפרשת האינסולין, במצב קבוע של אכילה מרובה של פחמימות, אינה מדויקת, לרוב מופרש יותר מדי אינסולין. כך נוצר המצב המוכר לרבים, שבו זמן קצר אחרי שאכלנו – במקום להרגיש שבעים – אנחנו חשים דווקא רעב בשל נפילת הסוכר החדה.
.
2. האם אתם עייפים כל הזמן?
רבים מאיתנו שולחים יד למשהו מתוק כדי “להתעורר”. נכון, מיד אחרי אכילה של מנה מרוכזת של קפאין וסוכר נרגיש ערניים ומלאי מרץ. הבעיה עם ערנות, שנוצרת משילוב של כמויות גדולות של סוכר וקפאין, שהיא מתפוגגת מהר ומשאירה אותנו אח”כ מרוקנים ועצבניים.
.
3. האם אתם חווים תנודות במצבי הרוח שלכם?
“רכבת ההרים” של רמות גבוהות ונמוכות של גלוקוז ואינסולין בדם משפיעות על מוקדי הרעב והשובע במוח ופשוט מתישות אותנו. מעבר לתנודות של הכימיה בדם, רבים מאיתנו חווים גם לחצים רגשיים: “היי” כשהסוכר ממש גבוה ואחריו “קריסה” כולל כעס, תסכול ועייפות כשהסוכר צולל. המעבר לתזונה דלת סוכר ופחמימות, עם חיזוק של אוכל אמיתי ודווקא עשיר בשומנים רוויים, עוצר את המעגל ומאפשר לימוד מחדש מתי אנחנו שבעים ומתי לא.
.
4. האם אתם נפוחים?
אם אתם מרגישים שיש לכם בלון קטן במרכז הבטן ושאתם עסוקים כל היום בניוד בועיות אוויר קטנות אל מחוץ למערכת העיכול שלכם (תודו שזה הניסוח הכי עדין שיכולתי להמציא…) אתם כנראה אוכלים יותר מדי סוכרים. המעי הגס שלנו הוא בית גידול למליוני חיידקים: חלקם ידידותיים ותורמים לעיכול איכותי של המזון שלנו, אחרים תוקפניים מאוד וניזונים מהסוכר ומהדגנים המיותרים שאנחנו אוכלים. לצורך הניסוי מומלץ להיפרד מצריכה גבוהה של מוצרי מאפה ומזון עשיר בדגנים למשך שבוע ולראות איך מרגישים. התוצאות יפתיעו אתכם.
.
5. האם אתם סובלים מעודף משקל?
רבים כבר מסכימים שמה שגורם לנו להשמין זה מזון עשיר בפחמימות ולא בשומנים. עודף הסוכר, שאנו אוכלים הופך במהרה לשומן אשר נשמר בגוף לשריפה עתידית. אנו חיים בעידן, שבו יש אוכל בשפע בזמינות קבועה. הנחת העבודה של הגוף שלנו (כמו של כל החיות בטבע) היא “עכשיו יש אוכל בשפע. סבבה. אבל מתי שהוא המצב יהיה גרוע: יהיה רעב, בצורת, שריפה, מבול … ואז נצטרך להסתדר עם מלאי השומן ששמרנו על גופנו”. הבעיה של עידן השפע שאנחנו כל הזמן צורכים פחמימות ולא מגיעים למצב המטבולי שמצדיק שריפת שומנים. רק המעבר לתזונה דלת פחמימות מעודד את הגוף לשרוף את השומנים שלנו.
.
אם משהו פה נראה לכם מוכר – אולי הגיע הזמן לשבור את ההרגל? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולראות אם אני אוכל לעזור לכם להרגיש טוב יותר עם הגוף והבריאות שלכם.
