מה ההבדל בין שמחה לעונג

שלום חברים,
בימים האלה – בין החגים, השבתות והחופשות אני מקווה שמצאתם זמן לחשוב קצת. כן… “לחשוב” זוכרים? – הפעולה הזאת שאדם עושה לפני שהוא פועל. מכירים? אז זהו, שיש רבים שלא. הם מתנהלים בעולם על טייס אוטומטי, מתוך הרגל וממשיכים במסלול עד שמגיע כוח עליון ומוציא אותם מאיזון. רבים תקועים ב”אזור הנוחות” גם אם בכלל לא נוח שם. נכון, המון דברים אינם בשליטה שלנו אבל אני מקווה שמצאתם זמן לקבל כמה החלטות חדשת בקשר למה שכן: הבריאות שלכם.

השבוע, התארחתי בסוכה בה דיבר אחד האורחים על ההבדל בין “שמחה” ו”עונג” במסגרת דרשה קטנה שנתן לפני האוכל. הוא אמר שעונג היא תחושת הסיפוק שמקבלים כשצורך שלנו מתמלא (אוכל, שתיה, ליטוף, מנוחה וכד’). “שמחה”, הוא אמר, “היא התחושה שיש כשאנו משיגים מטרה שהתאמצנו עליה מאוד”. המשכתי לחשוב על ההבדל הזה עוד שעות רבות. אכן, מה שאני מרגישה בחודשים האחרונים זאת שמחה גדולה – כי החלומות והחזונות שלי מתגשמים בעמל רב.

בתחילה, לא האמנתי שאצליח להתמיד בתזונה ללא עוגות, לחם, פסטה וחטיפים. פחדתי שאני אהיה אומללה ועצבנית ללא פחמימות. אבל, כבר לפני חמש שנים גיליתי לתדהמתי שאני מרגישה מצויין, יורדת במשקל ורואה שיפורים בבדיקות הדם שלי. פתאום הבנתי שהאוכל שכל כך אהבתי במשך שנים פשוט הזיק לי. אחרי שלב ההבנה, הפרידה הייתה קלה הרבה יותר. כך גם למטופלים שלי.

במסגרת סיכומי השנה שחלפה אני שמחה מאוד בדרך היפה שעושים המטופלים שלי. אני גאה בהרצאות החודשיות הקבועות שלי “מבוא לפליאו” – אליהן מגיעים מי שרוצים להבין במה מדובר ומבקשים לקבל מידע מסודר. מרגש במיוחד לראות בקהל חברים של מי שכבר היו בהרצאות מבוא קודמות ובני משפחה של בוגרי “אתגר פליאו קבוצתי”. אתם מוזמנים לצפות בתגובות בוגרי האתגרים, שמספרים במילים שלהם על המהפך שהתחולל בחייהם במשל 30 יום. גם הם התחילו את הדרך בצעד אחד קטן, אחרי ה”הארה” לשמחתי אף אחד לא חוזר.

לחצו על המסך לצפיה

אתם בוודאי אומרים עכשיו: “הכל טוב ויפה – אבל איך ואיפה מתחילים?”

אפשר לעשות את הדרך לבד. ככה אני התחלתי. אבל, כשיש ליווי של איש מקצוע ושל קבוצת תמיכה זה הרבה יותר קל. תאמינו לי. נכון, אימון בריאות אישי איתי הוא “פינוק” שמצריך זמן, כסף ואנרגיה. והאתגר הבא מתחיל ב-4/11 – אז מה עושים עד אז? הנה כמה טיפים והצעות טובות:

1. מה המטרות שלכם?
פנו לעצמכם שעה שקטה ושבו לכתוב: שאלו את עצמכם: “איפה אני רוצה להיות ב-31/12/16?” סמנו לעצמכם מטרה הגיונית, מבוססת מציאות. מטרה שאפשר למדוד אותה כדי לראות אחר כך – אם אנחנו מתקרבים או מתרחקים.

2. מה הסיבות שלכם?
הסבירו לעצמכם “למה” אתם רוצים להגיע ליעד. פרטו בכתב מה הם שלושת הדברים הטובים בחייכם, שיתעצמו כשתגיעו ליעד שלכם. ברשימה נפרדת רשמו מה הם שלושת הדברים . הגרועים שייפסקו כשתגיעו ליעד שלכם. אין מנוס – אתם צריכים “לשווק” לעצמכם את השינוי, כי הדרך לא תמיד תהיה קלה.

3. הגדרת מטרות קצרות מועד
(להגיע להרצאת מבוא, לעשות בדיקות דם מקיפות, לנצל אפשרות שיחת אימון אישי איתי… ) כל צעד – גם הקטן ביותר לכיוון המטרה ראוי לתיעוד וחגיגה. ואיך נדע אם הצלחנו אם לא נגדיר מטרות? אגב, באימון בריאות לא כל המטרות קשורות באוכל. השינוי מקיף נושאים כמו הוספת ספורט לחיי היו-יום שלנו; מציאת זמן למנוחה ורגיעה; כתיבת “רשימות הוקרה” והעמקת הלימוד וההבנה של מה עדיף לאכול וממה עדיף להימנע.

4. מחפשים (ומוצאים) שותף טוב
אם החלטתם לא להגיע לאתגר הקבוצתי אני ממש מבקשת שתחפשו (ותמצאו!!) שותף טוב – מישהו שיעשה אתכם את השינוי, מישהו לדבר איתו על התכניות שלכם, מישהו שיעודד אתכם ברגעי המשבר וגם יעזור למצוא פתרון נגיש. טוב שיש מישהו שיצא אתכם להליכות בפארק או לקניות של מוצרי המזון הנדרשים. זה יכול להיות בן זוג, חברה, שכנה או בן משפחה – העיקר שתבחרו אדם שיעלה לכם את רמות האנרגיה ולא יכביד עליכם עם הצרות שלו.
שלכם,

תמי