אלף תירוצים טובים ותוצאה אחת גרועה‎

רבים “נופלים” חזרה להרגלים הקודמים שלהם לתזונה עתירת פחמימות, כי יש לנו דפוסים מאוד חזקים של אכילה בתגובה רגשית למציאות סביבנו. אכילה אימפולסיבית מתרחשת כשאנחנו:

אז מה קורה פה? למרות שאנחנו מבינים בראש מה כדאי לאכול וממה כדאי להימנע; ולמרות שאנחנו מרגישים טוב ורואים תוצאות טובות – ההרגלים הישנים שלנו “מושכים” אותנו אחורה ומונעים מאיתנו להתמיד ולשגשג. 

 

אז איך “שוברים” הרגלים רעים? מחליפים אותם עם הרגלים טובים! (“יופי תמי: פשוט להגיד, מאתגר לעשות” – שמעתי את המחשבות שלך). אתם מכירים את זה שאתם נוהגים ורואים שהרמזור הירוק מתחיל להבהב? אתם בוודאי זוכרים את התחושה ומזהים את ההתלבטות הקלה האם לעצור או להמשיך. או! אז ככה אבל עם אוכל. לפני כל פעולה (גם האוטומטית ביותר) יש לנו חלון צר של כמה שניות של הרהור. ובזמן הזה אפשר “לזרום” עם הטעות או שאפשר לגייס “תושייה” ולעמוד בפיתוי. אני קוראת לזה “תושייה נלמדת” וזאת טכניקה שמאוד עוזרת לצאת מהלופ של פעולות אוטומטיות רעות. אגב, תרגול “תושייה נלמדת” עוזרת לנו גם במצבי זעם ומריבות, קניות אימפולסיביות וכמובן באכילה אימפולסיבית. ה”תושייה הנלמדת” היא היכולת לעצור בשבריר השניה שלפני קבלת ההחלטה הגרועה ולהימנע ממנה. תשמחו בוודאי לדעת ש”תשייה” ממש כמו שריר – מתפתחת ככול שאנחנו מתרגלים אותה. ובכל פעם שאנחנו מבינים שעצרנו שניה לפני טעות גדולה  – תחושות הסיפוק והמסוגלות שלנו מתגברות ומקלות על קבלת ההחלטה הטובה בפעם הבאה.