מנטורית לתזונה מבריאה
שלום חברים,
סליחה… מתי תורי?
אני מרגישה צורך לפרוק את אשר על ליבי ולהגיד שסידרו אותנו. מה קרה ליום האם?!
לא נעים להיות קוטרית בסופ”ש חגיגי שכזה – לקראת יום המשפחה – המתחגג לו השבוע. נכון, באמת לא יפה להיות חמצמצה ומתקטננת, אבל אני רוצה את ה”משה בתיבה” שלי. הרווחתי ביושר את “כדורי השוקולד” ואת ה”ביצה בקן” שלי. הלו!!! מישהו מקשיב?
כשאני ובנות דורי היינו ילדות הפקנו ביום האם – ל’ בשבט – את הפרויקטים הכי יפים, שכללו יצירות בשיעור מלאכה, זרי פרחים, ברכות מקושטות ואת האוכל ההוא ש”אימא” בדרך כלל עוזרת להכין – אבל אנחנו הכנו בעצמנו.
אני ממש זוכרת כמה הכנות נדרשו: קניות במכולת השכונתית ולבקש שהוא “ירשום”; להחביא את בצק העלים שאימא לא תחשוד, לבקש מאבא לקחת אותה לטיול ואז להכין מהר מה שתכננו. בזמן הזה גם תמיד רבנו בינינו – מי יכין מה ומי ינקה בסוף (אל תתבלבלו מן האידיליה שנדמה שראיתם על השער של ילדים מבשלים – לפעמים אפילו הלכנו מכות)…
ואז האימהות של כולנו היו מגיעות עם חיוך. הבית היה מלא בריח החמוד הזה של אוכל שילדים מכינים. והיא הייתה מתרגשת. ואנחנו היינו מתרגשים. ואם הייתה מצלמה זה הונצח – ואם לא אז לא. כי לא היו אז פייסבוק, וואטסאפ ואינסטוש, לא פוסט או סטורי או הקלטה זריזה.
כלום.
כל מה שנשאר לנו מאז היו הזכרונות, הפירורים ותקווה שכשאנחנו נהיה אימהות נבוא על שכרנו.
ואז, ה @#$%^ שינו את החוקים. יום האם הפך ליום המשפחה וחל דילול גדול בפינוקים ובמחוות שאמהות מקבלות (לא שאני מקטרת, אני רק קצת מתלוננת).
נדמה לי שאני ובנות דורי נפלנו במלכודת האקטוארית של התרוקנות “תוכניות הפנסיה החברתיות”: כל מה שהשקענו באימא שלנו – וחשבנו שנזכה לקבל עם ריבית דה-ריבית מהילדים שלנו – – (כי נהיה אימהות ממש טובות ומאגניבות עוד יותר…) – כל זה התפוגג לו בהחלטה הזדונית, שלא לומר גזלנית, לקחת לנו את היום היחיד הזה שלנו ולתת אותו לכוווולם.
היי!! אני רוצה את ה”מחבתיות” שלי! ולא, הפעם אימא לא תעזור.
🙂
חברים יקרים, אם הגעתם עד לפה, אתם קוראים שורות אלה ויש לכם אמא בבקשה תהיו ילדים (מבשלים) טובים ותרימו לה טלפון – תגידו לה כמה מילים טובות ותודה על כל השנים שהיא “נתנה את הלב ואת הנשמה”; אם תשלחו זר פרחים זה לא יהרוג אתכם ואם תזמינו אותה לארוחה נחמדה זה גם יהיה יפה. הכי חשוב קחו אתכם את הילדים שלכם כדי שיראו כיצד עושים זאת נכון (ואם יהיה לכם מזל – בעוד כמה שנים ביום המשפחה גם אתם תזכו). אמן!
השבוע בפינה שלי בתוכנית פותחים יום ברשת 13 הדגמתי הכנה של ארוחות ערב או צהריים ממש קלה ומהירה: רצועות חזה עוף ברוטב ויניגרט.
לכל מי שיש עץ לימון בחצר יודע שבימים אלה כל הפירות על העץ הבשילו בבת אחת ויש בבית הרים של לימונים (ולימונדה עם סוכר זה משמין).
קבלו ארוחת חלומות, שלוקחת דקות בודדות להכין! היא מתחילה בכמות גדולה של רוטב ויניגרט איכותי מלימונים, שמן זית טוב ומעט תבלינים.
יוצקים את הרוטב על חזה עוף וירקות לפני האפייה בתנור ובשארית מתבלים את הסלט.
כל כך פשוט – כל כך טעים.
טיפ: חזה העוף, שנאפה בתנור נשאר עסיסי ורך, בזכות הרוטב ואפשר להגיש אותו חם וגם קר, בסלט או כריך .
הקישור למתכון לרשותכם כאן:
זכרו, המפתח לשינוי בחיים הוא החלטה שפשוט לוקחים!
אני לא מתביישת לספר לכם, שעברו עלי חודשיים לא קלים. הריחוק והפרידה מההורים שלי, הבנות, המשפחה והחברים שלנו יצרו בי געגוע וכאב לב. שום “זום” לא דומה לקשר עין, חיבוקים ונשיקות איתם. אי הוודאות והדאגות לפרנסה בילבלו וטלטלו אותי: דווקא בעונה הכי חמה של השנה: פורים, פסח, יום האישה והמשפחה – כל ההרצאות וההופעות, שהוזמנו מראש, בוטלו ולא נכנסו הזמנות חדשות. מתוסכלת, כמו עצמאיים רבים אחרים, ישבתי שעות מול האתר של משרד האוצר, ממציאה סיסמאות ומקלידה קודי גישה, רק כדי לקבל הודעה לקונית שאני “לא זכאית”. דוגרי, עלבון צורב שטרם התאוששתי ממנו.
© כל הזכויות שמורות לתמי סירקיס.
עיצוב האתר: אוריה גנור. פיתוח האתר: רן שטרנין, שרון שקד.