מה למדתי ממתאגרף במשקל כבד?‎

תמי סירקיס

תמי סירקיס

מנטורית לתזונה מבריאה

לפני שנה ה"גמר חתימה טובה" שלי הייתה על חוזה עם עצמי. התחייבתי לעשות כל מה שצריך כדי לחזור להיות מסוגלת לעמוד בשתי רגליים על במה ולהרצות על תזונה מבריאה כדי להציל חיים (קראתי פעם, שאם החזון שלך לא מפחיד אותך הוא קטן מדי… והחזון הזה הפך לי את הבטן).
 
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי לפני שנה ישבתי בכיסא גלגלים אחרי שעברתי ניתוח בהרדמה מלאה של תפירת גיד אכילס קרוע (תשאלו איך אחת כמוני קורעת גיד אכילס, פציעה קשה של ספורטאים… נו, זה סיפור ארוך וכואב – לפעם אחרת). אבל, כיוון שזאת פציעה של ספורטאים, חיפשתי בזמנו תובנות של ספורטאים על כאב, מאמץ והתגברות על קשיים. 
 
מצאתי ציטוט יפה של ג'ו פרייזר, אלוף העולם באגרוף במשקל כבד שאמר: "אלופים לא הופכים אלופים בזירה, הם רק מקבלים שם את ההכרה". כדי להיות אלופים צריך לעבוד הרבה וקשה. זה נחמד שיש כישרון, מזל או מוניטין – אבל בלי עבודה קשה לא מגיעים לתוצאות אמיתיות. "וואלה ג'ו… כשאתה צודק אתה צודק" אמרתי לעצמי.
 “Champions aren’t made in the ring, they are merely recognized there.” 
Joe Frazier, Heavyweight World Champion
Joe_Frazier
Joe Frazier | ג'ו פרייזר
אז למה אני מספרת לכם את כל זה? – כי חלפה שנה שבה -עקב בצד אגודל תרתי משמע- בכל יום (בכל יום!) עשיתי באופן יזום לפחות שני דברים כדי להתקדם אל החזון שלי. הקדשתי זמן ומאמץ לשני האיברים שנראו לי קריטיים בתהליך: הרגליים והמוח. מצד אחד פיזיותרפיה והתגברות על כאבים גדולים במאמץ לחזור ללכת, לרוץ ולעלות מדרגות; ומאידך לימוד מעמיק ורציני כדי להישאר רלוונטית וידענית. כל יום. כל יום. התמקדתי בתהליך. אפשר להגיד ש"השריתי" את עצמי בעשייה בלי לחשוב על התוצאה. הקדשתי מאמץ בשיפור עצמי: "רק 1% תוספת בכל יום" ביקשתי מעצמי והשתדלתי להגשים.  
 
ביום כיפור השנה הלכתי מהבית עד לחוף הים בנתניה וחזרה (כ- 12 קילומטר, כולל עליה וירידה של 50 מטר הפרש הגובה מהטיילת לחוף במדרגות). אח"כ צללתי בשמחה לקריאת ספרות מקצועית באנגלית בנושאי תזונה, סוכרת, השמנת יתר, ליווי שינוי ומוטיבציה. 
 
ובכל זאת, למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אני מאמינה שבשנה הבאה ביום כיפור אצליח יותר, לא כי אני בתחרות עם מישהו אלא בזכות ההחלטה שלי להיות קצת יותר טובה מעצמי. חברים, השנה הזאת הפכה אותי למאמנת בריאות טובה יותר, חומלת ונחושה יותר. אני והמטופלים שלי מתרכזים בתהליך של תזונה מבריאה (וסומכים עליו שיביא את התוצאות). כל יום עושים עבודה. כל יום משתדלים הכי שאפשר. ומתוך הצלקת הכואבת, שמפארת את השוק השמאלית אני יודעת להגיד לכל מי שבא לעבוד איתי שיש מחיר של כאב, שצריך לשלם כשרוצים לשפר את מצבנו, ושלא הכל הולך בקלות. אבל כשהתהליך הוא נכון הוא נהיה קל מיום ליום וגם התוצאות מגיעות מבלי שנתעסק איתן יום-יום.
 
אז למה סיפרתי לכם את כל זה? כדי שתנצלו את הימים של תחילת השנה כדי לחתום עם עצמכם הסכם – איפה תהיו בעוד שנה? מה תראו במראה? מה יראו בדיקות הדם? איך תרגישו ומה יגידו לכם הילדים שלכם? קחו רגע…  יש לכם תמונה בראש? היא  מדליקה ומרגשת ומפחידה?  יופי!! אתם בשלים לצאת לדרך.  דברו איתי !
בהצלחה!! 

מתכונים לאירוח קל בסוכה

מעורב פליאו
ארוחות החגים תמיד יקרות, לכן הפעם בחרתי להכין מתכון "מעורב פליאו" מכבדים ולבבות עוף – שאינם יקרים בכלל. 
המתכון הפעם אינו מתוחכם או מסובך ומתאים להכנה בבית ולקיחה איתנו לסוכה. 
נחמד להגיש את המנה חמה – כמנה עיקרית, או מנה ראשונה. אפשר גם לשמור את הכבד במקרר לעוד יומיים-שלושה ולהגיש קר כמתאבן. 
מחית בטטות
מחית בטטות יכולה להיות תוספת מעניינת וטעימה במזנון סלטים או כתוספת משביעה לארוחות "על האש" במקום חומוס. את המנה הזאת אפשר להגיש חמה או קרה והיא נשמרת היטב גם יומיים-שלושה במקרר.
אני מציעה להגיש את המחית עם קישוט של עלי נענע  – כדי לתת למנה טעם מעניין יותר, אבל השמרנים מוזמנים להישאר עם הפטרוזיליה הקלאסית.

שיתוף

מוזמנים לעקוב

אני מעלה תוכן מעניין ומתכונים טעימים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן