מנקים היטב את המכל ואת המכסה שלו. כדאי להשתמש בסבון שיש בו גם חומרי ניקוי אנטיבקטריאלים. מנגבים במגבת נקייה. אני השתמשתי בכלי איחסון מלבני, שנסגר היטב ושמתאים לאיחסון על בדלת המקרר. הכלי נועד לאיחסון מוצרים יבשים בארון. ויש לו אחיזה נוחה. אפשר, כמובן להכין במכל זכוכית.
מכינים תחילה את כל החומרים:
שוטפים היטב את המלפפונים ונזהרים לא לפצוע את הקליפה. שומרים בצד במסננת.
בכד גדול ממיסים את המלח במים. מערבבים היטב כדי שכל המלח יימס. מוסיפים למים את רוטב הצ’ילי (או הפלפל החריף) והפלפל השחור.
מקלפים את הקליפה החיצונית מעל ראש השום וחוצים אותו לאורכו.
שוטפים ומנקים היטב את הלימון בקליפתו. פורסים מהלימון, עם הקליפה פרוסות דקות.
שוטפים היטב השמיר
מרפדים את חלקו התחתון של המכל בחצי צרור שמיר. מניחים את המיכל על הדופן ומסדרים בו את המלפפונים צפוף צפוף. דוחסים סביב – בצד שתי בדפנות – כמחצית מפרסות הלימון וראשי השום החתוכים. באותו האופן דוחסים למכל שכבה שנייה מלפפונים, שמיר, שום ולימונים.
מעמידים את המיכל ומנערים קלות את הירקות שבתוכו. יוצקים מעל את תמיסת המלח. אם נשאר מרווח גדול יוצקים מעל עוד מים לכיסוי מושלם של הירקות. סוגרים את המיכל היטב.
משאירים את החמוצים על השיש, ליד חלון במשך יום אחד. בסוף השלב הזה הם “חצי כבושים” ואני אוהבת אותם ככה מאוד. אפשר להשאיר את החמוצים עוד יום על השיש, או להעביר את המכל למקרר להמשך כבישה איטית יותר.
מומלץ להוציא את המלפפונים מהמים עם מזלג נקי (לא בידיים חשופות) ולסגור חזרה מיד. הפעולות נועדו להקטין את הסיכוי של הזדהמות החמוצים.
מגישים בארוחה כמה מלפפונים, שיני שום, פרוסת לימון ואוכלים בתיאבון.
אתם מוזמנים לעשות לייק, לשתף ולהשאיר לי תגובה. תודה!
