על עצמאות וטבעות שליטה
שלום חברים וחג עצמאות שמח!
אני מבקשת לשתף אתכם היום במחשבות שיש לי בקשר לעצמאות אישית, בחירה חופשית, שליטה ואחריות על גורלנו. אני מאמנת רבים במסלול שינוי משמעותי בתזונה ובבריאות שלהם, עם הזמן גיליתי שהשינוי בתזונה מייצר אפשרות לשינויים נפלאים אחרים בתחומים שלכאורה לא קשורים: כסף, קריירה ומערכות משפחתיות. כי שינוי טוב נותן מוטיבציה לשינויים אחרים. אתם בוודאי יודעים שנטיית הלב שלי היא לתזונת פליאו אבל אני מאמינה שכל שינוי, שאנו בוחרים בו ושיש בו מחשבה וכוונה, מטיב את איכות חיינו. החלפת מקום עבודה או קריירה; שיפוץ מקום מגורים; לימוד תחום חדש; הפסקת עישון; כניסה לפעילות גופנית קבועה ו/או בחירה בצורת תזונה חדשה — כולם יכולים לחולל בחיינו שינוי מאסיבי לכיוון החיובי. למרות זאת, רבים מאיתנו מפחדים או נמנעים מלהיכנס למהלך של שינוי. מסתבר, שכל שינוי שנבחר, מוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו ולכן הוא קשה (כן, גם אם אנחנו תקועים במקום שלא “נוח” לנו בו, עצם ההתמדה בו הופכת אותו ל”אזור נוחות” שדורש מאמץ לצאת ממנו).
כדי לחולל שינוי מאסיבי בהתנהגות שלנו, נדרש שינוי מאסיבי במחשבות שלנו ובעיקר בשיח הפנימי שלנו עם עצמנו. מוטיבציה היא שיח פנימי חיובי, עוצמתי ואופטימי כי אלה המרכיבים הנדרשים להצלחת התהליך – כל תהליך. עם זאת, חשוב לציין שהמרכיבים הנדרשים אינם מספיקים. אנחנו לא חיים בוואקום: מופעלים עלינו כוחות חיצוניים גדולים של החברה והסביבה, אשר במבט ראשון נראה שאין לנו עליהם שליטה. אני גורסת שאנחנו חייבים להיות אקטיביים בלקחת שליטה על הדברים ששולטים עלינו כי כוח רצון לבד אינו מספיק כדי לעשות שינוי ולהתמיד בו.
השלב הראשון של הוא זיהוי הכוחות ששולטים עלינו: בצורה מופשטת אפשר להסתכל על שישה “מנועים” שיכולים לקדם אותנו (או לעצור אותנו). מנועים אלה נמצאים בשלוש טבעות: הטבעת האישית, החברתית והסביבתית. בכל טבעת שני מנועים: לראשון נקרא ״מוטיבציה״ ולשני ״כלים״.
הטבעת האישית כוללת את הדעות, המחשבות, הידע והניסיון האישי שלנו בקשר לשינוי שאנו מבקשים לעשות. השאלות המתבקשות לגבי מוטיבציה הן: עד כמה אני רוצה לבצע את השינוי? האם יש לי כוח רצון ומניעים פנימיים להתקדם ולהתמיד? מנוע זה חייב להיות מכוון קדימה כי שיח פנימי פסימי ותבוסתני הוא מכשול פנימי ידוע. השאלות המתבקשות לגבי כלים הן: עד כמה אני יודע, משוכנע ובטוח איך לעשות את השינוי? האם אני מצויד בכלים לבצע את השינוי? שני המנועים האלה נתונים בשליטתנו המלאה, אך דורשים הפעלה של זמן, קשב וריכוז כדי לכוון אותם בעוצמה מיטבית לכיוון השינוי שאנו רוצים.
הטבעת החברתית כוללת עוד שני מנועים של מוטיבציה וכלים בדמותם של האנשים, שנמצאים סביבנו בזמן ובמקום שאנו נמצאים. בדרך כלל מדובר בבני משפחה, חברים וותיקים או חדשים, שהתחברנו אליהם לצורך השינוי. דוגמה טובה למנועי מוטיבציה הן קבוצת תמיכה להרזיה או קבוצת אימון להכנה למרתון. עד כמה הם תורמים למוטיבציה שלנו? האם הם מעודדים ומריעים על הצלחות, אפילו קטנות, או שהם מזלזלים במאמץ שלנו, מדיחים אותנו לוותר או פשוט ״מבאסים״ אותנו עם התנהגות ומשפטים, שעושים לנו דה-מורליזציה? כלים:בטבעת זאת צריכים להיות האנשים, שמצויידים בכלים כדי לעזור לנו – מורים, מדריכים, מאמנים ומנוטרים אשר מביאים איתם ניסיון, תוכניות וכלים פרקטיים לעזור לנו לעשות את השינוי. למרות שנראה במבט ראשון שאין לנו שליטה על מנועים אלה אני טוענת שאנו יכולים וחייבים לעצמנו לשלוט בהם. לדוגמה, מתאמנת שלי החליטה בעיצה אחת איתי, לא לספר לבני משפחתה על ההחלטה שלה לעבור לתזונת פליאו. מניסיון העבר שלה היא ידעה, שהיא תיאלץ לענות לאלפי שאלות ולהיות נתונה תחת זכוכית מגדלת של ביקורת. רק כעבור חודשיים, כשממש ראו עלי שהיא מרזה, מרגישה ונראית נהדר שיתפה אותם בהחלטה שלה. ברור שמי שמגיע לאימון בריאות אישי רותם את המאמן ככלי להצלחת התהליך שלו ומי שנכנס לקבוצה נהנה גם מחברי הקבוצה לתמיכה.
הטבעת הסביבתית גם היא, כוללת את שני מנועים של מוטיבציה וכלים, אשר מבהירים איזו התנהגות נחשבת טובה ואיזו פחות. המוטיבציה באה לידי ביטוי ב״כללי משחק״, ״חוקי הבית״, פרסים והוקרות (כוכבים, תעודות וטקסים) אשר תורמים למוטיבציה שלנו ולרצון שלנו להתמיד ולהצטיין לאורך זמן. לכן, שינוי שקורה במסגרת (קבוצת ריצה, גמילה מעישון סדנת לימוד וכו) קל ויעיל יותר מעבודה עצמית. הכלים של הטבעת הסביבתית הם קיומם (או העדרם) של חפצים שמקדמים (או מעכבים) אותנו. כלומר: נשאל ונבחן האם הסביבה ״נקיה״ מגירויים או פיתויים: האם יש ״מגירת ממתקים״ בבית; קופסת עוגיות במשרד; או יציאה למזנון פסטות ״אכול כפי יכולתך״ בארוחת הצהריים? אני מאמינה שאסור לנו להיות קורבנות של “סביבה עוניינת” כי היא מתישה את כוח הרצון שלנו. לכן מותר (או חובה עלינו) לנו לעשות שינוי בסביבה שלנו – החל ממסירת כל תכולת מגירת ההפתעות בבית וכלה במילוי המקרר במשרד בירקות, גבינות צהובות וביצים קשות שיתאימו לצרכים שלנו.
יתכן שחלקכם כבר כועסים עלי: “את בעצם מצפה שנעשה שינוי בתוך שינוי – זה מאוד קשה”. נכון, אבל ניסיון החיים מלמד אותנו שככול שאנו מוותרים על השליטה על מה ששולט בנו – יהיה לנו קשה מאוד. המאמץ של התאמת השיח הפנימי, הסביבה והחברה לצרכים שלנו ישתלם מהר מאוד בעתיד כי ככול שיותר “מנועים” מכוונים לטובתנו, כך יהיה לנו יותר קל לעשות שינוי, להתמיד בו ולשגשג. אשמח לשמוע מכם: מה דעתכם על המודל ה”שליטה על מה ששולט בנו”? האם יש לכם ניסיון חיים שהייתם רוצים לשתף בו אותי באופן אישי את את הקוראים שלי? מה מכל זה מדבר אליכם? אגב, בקרוב אני משיקה קבוצות התנסות וליווי בפליאו – אשמח לדעת אם זה משהו שהיה מעניין אתכם.
חג שמח,
תמי
המידע הניתן כאן מהווה חומר למחשבה ואינו מהווה ייעוץ רפואי בשום פנים ואופן. כאן, כמו בכל מצב שקשור לבריאות או התמודדות עם אתגרים בריאותיים מומלץ להתייעץ עם הרופא.
