שלום חברים,
אתמול יצאה לדרך קבוצת האימון הראשונה והמפגש היה נפלא!! בחודש הקרוב כל משתתפי הנבחרת שלי יעשו שינוי מסיבי בהרגלי האכילה שלהם. השינוי יקרה בשלושה מישורים: במישור הכי פרקטי של “מה וכמה” הם אוכלים; לא פחות חשוב (ואולי אפילו יותר חשוב) במישור הקוגניטיבי של “מה ולמה” הם אוכלים ולבסוף במישור הפרקטי “מה ואיך מכינים” את מה שהם אוכלים.
אומרים, שאם אתה רוצה לעזור לאדם רעב אל תתן לו דג, אלא תן לו חכה ולמד אותו לדוג. כך יוכל לדאוג לעצמו בעתיד, גם כשאתה לא תהיה בסביבה. אז במקרה שלנו, אני מעניקה למתאמנים שלי חכה ושיעורי דייג, אבל גם קורס בישול!
אחד המשפטים שאני שומעת המון הוא: “מה??! זהו? לא אוכל לחם, עוגות, קינוחים יותר אף פעם? עד סוף החיים?? — לא, לא …אין מצב. זה קשה מדי. אני אפילו לא נכנס לזה כי אני בטוח שלא אעמוד בזה.” אני חייבת לספר לכם שזה פטנט ממש “נפלא”: להפחיד את עצמכם בעזרת הגזמות ותיאור מצב לא ריאלי ואז פשוט לא לעשות כלום… מכירים? אגב, ככה נשמע מי שמכור למשהו.
אז בואו אני אענה לכם, שבעולם הולכים ומתרבים המאמרים, המחקרים, ההרצאות והמומחים אשר מייעצים לקהל לעשות שינוי בתזונה למען בריאותנו ולמען אריכות ואיכות חיינו. בשלב ראשון החלקים הדומיננטיים בהמלצות הם: צמצום כמות הסוכר שאנו אוכלים; כמו-כן, צמצום כמות הקמח ומוצרי המאפה שאנו אוכלים, צמצום בכמות המוצרים המעובדים שמכילים סוכר או פרוקטוז מסירופ תירס (HFCS); השמנים מזרעים (תירס, קנולה, סויה), צמצום בכמות החומרים המשמרים, צבעי המאכל והממתיקים המלאכותיים שאנו צורכים… שימו לב ! צמצום לאו דווקא הפסקה מוחלטת לנצח-נצחים החל מעכשיו…. הצמצום צריך, באיזה שהוא יום, פשוט – להתחיל. איפה תהיו עם זה בעוד חודש? שנה או עשור? ימים יגידו. מניסיוני, כשניגשים לעניין כפרויקט “צמצום” הרבה יותר קל להתמיד ולהעמיק בו. אבל, בינתיים אתם כבר קבלתם החלטה לקחת את הבריאות שלכם בידיים ויצאתם לדרך.
בארבע השנים האחרונות אני לומדת ומיישמת על עצמי את תורת האכילה הפליאוליטית שעיקרה: יותר שומנים (טובים) פחות פחמימות – ישפ”פ (LCHF low carb high fat); אני אוכלת אחרת ממה שאכלתי לפני ארבע שנים וסביר להניח, שבעוד ארבע שנים דברים שיתפנו (ישתכללו, ישתבחו ויתאימו למצב שלי אז ולמידע שיהיה לי. “מסע” זה מושג מתמשך). בשנה האחרונה עזרתי ללקוחות פרטיים לעשות שינויים משמעותיים בחייהם שלהם ומאתמול – גם לקבוצות. אני רוצה להדגיש ולהגיד לכם שמדובר ב”מסע” ולא קפיצת באנג’י מטורללת. אני מבהירה לכל מי שמתחיל, שהפרידה מסוכרים היא קשה, אבל אפשרית; אני מציינת כי הפליאו מגדיר תפיסת עולם אבל לא מדובר ב”חולצת טריקו בגודל אחיד” – אלא במלאכת חייטות אישית מדויקת; אנשים שונים צריכים לאכול אוכל שונה – לפי הגיל, מבנה הגוף, המגדר, סגנון החיים, המחלות שיש ברקע והנטייה הגנטית המשפחתית… ועוד ועוד. הרשת מלאה בתוכן נפלא – אפשר לקרוא וללמוד ולעשות ניסיונות ותיקונים (אגב, אפשר גם ללמוד ממני).
עד לא מזמן החומר בעברית על הפליאו היה מצומם והתפרסם בעיקר בקבוצות פייסבוק ובבלוגים אישיים. אני מאוד שמחה לראות שמה שהדליק אותי מזמן – הגיע היום גם למיין-סטרים: אתם מוזמנים להיכנס לקרוא את סדרת המאמרים של שאול אמסטרדמסקי על החשיבות של הגמילה מסוכר ותיאור היסטורי מפורט איך הגענו עד הלום?
לקריאת המאמר>>
אם אתם בשלים לשמוע עוד – אנא שמרו ביומן שלכם שני מועדים חדשים להרצאת מבוא שלי:
בוקר פליאו – יום שישי, 24/6/16 9:00-13:00 במרכז יסוד בתל-אביב
ערב פליאו – יום שני, 27/6/16 18:00-21:00 במרכז יסוד בתל-אביב
פרטים ודף נחיתה – יפורסמו בקרוב.
להתראות, שלכם תמי
המידע הניתן כאן מהווה חומר למחשבה ואינו מהווה ייעוץ רפואי בשום פנים ואופן. כאן, כמו בכל מצב שקשור לבריאות או התמודדות עם אתגרים בריאותיים מומלץ להתייעץ עם הרופא.