לימון זקן

עץ-לימון

 

יש לי עץ לימון זקן, שכבר לא מתרגש מכלום. לא משנה גשומה או שחונה, לא מענף שבור או כריתה רשלנית.

 
כבר חירבנו עליו הציפורים מלמעלה והכלבים מלמטה. 
הוא ראה כבר הכל בחיים. 
 
ובעיקר את החיים הוא ראה – את הפריחה והניצנים, את הבוסר והפרי הבשל, את המוטציות והפירות המושלמים. את הרקבון והתולעים.
ואותי – שמחה לקראתו ואוהבת את המתנות שהוא נותן לי. 
קוטפת ואומרת לו "תודה". כי שום דבר אינו מובן מאיליו.
גם לא הנדיבות של עץ לימון זקן.