פרח-צהוב

 

בראש השנה נברא אדם הראשון. (פסיקתא דרב כהנא, כ”ג, א’)

 

לפי הדת היהודית, האנושות כולה חוגגת מחר יום הולדת – את יום הבריאה האנושית. יום חגיגי. מרשים מאוד.  ומי שברא אותנו – בדמותו ובצלמו – לא רצה אותנו מבוייתים וכנועים כמו בובות ברבי על מדפי ההסטוריה, לכן טמן בנו בינה ודעת, תשוקה ואהבה, כאב וסבל, תקוות לב, גסות רוח, עצלות, טיפשות, שיכחה ובחירה חופשית … בכל אחד מאיתנו מינון אחר – כדי שלא יהיה משעמם. (וגם את כל הפיתויים ברא – כדי שבאמת לא יהיה משעמם.)

 

וכל זה קרה, מסתבר, בסה״כ לפני התשע״ד שנים (שזה ממש מעט…). לייטס פייס איט – אנחנו פה לזמן קצר: לכן כל שנה צריכה להיות הזדמנות לשנות (ש.נ.ה) מה שלא טוב לנו; וכל חודש צריך להיות הזדמנות לחדש (ח.ד.ש) מה שנעים לנו.  ובתוך כל זה לסלוח לעצמנו על כל הפעמים בהן פעלנו מבלי לחשוב מספיק… ועל כל הפעמים בהן במקום לפעול חשבנו יותר מדי…

 

ואחרי שנגמור את חשבון הנפש הפנימה – נפנה את מבטנו החוצה – אל האחרים הסובבים אותנו ושטים בזרם של החיים של עצמם. אלה שמבקשים סליחה ואלה שלא. אלה שראוי שנתנצל בפניהם ואלה שלעולם לא נוכל.

 

בעיניי, אין ערך להתנצלות אם היא לא מלווה בחרטה כנה על כאב או צער שגרמנו לאחר. ואין ערך לסליחה שלא באה עם מחשבה וכוונה. לא מזיק, אפילו טוב, לתרגל (ולו פעם בשנה) את ״שרירי ההכלה והאמפתיה״; להפנים שגרמנו נזק ולבקש על כך סליחה. אם הצד השני יסלח ויקבל את ההתנצלות – זאת כבר העבודה שלו עם עצמו לשחרר את הכעס – שגם היא אינה בנאלית (אולי קשה עוד יותר).

 

בואו לא מתבלבל: אנחנו – המתנצלים – עושים את האקט – בראש ובראשונה – עבור עצמנו. וזה לא קל. אבל מאוד מאוד חשוב: לא להסתתר תחת שמיכת האדישות, אלא להביט אחורה ולראות איפה טעינו? איך במעשה או במילה פצעו את האחר? זה לא פשוט לחזור אל אותו אדם, להתוודות, להצטער, להסביר ולבקש סליחה. כתבתי כמה מכתבי התנצלות כנים בחיי, והכתיבה עצמה הייתה חוויה אישית מטלטלת. המשלוח היה אקט שדרש אומץ וההמתנה לתשובה הייתה מורטת עצבים. תמיד הגיעה תשובה. היא תמיד הפתיעה בכנות וביופי שלה. זכיתי בחיי גם לקבל כמה התנצלויות כנות והן תמיד זרעו אהבה איפה שהיה עצב ותסכול.

 

 

כמו ניקוי רעלים בתזונה, כמו סידור ארונות ומדפים, ״יישור הקו״ עם חברינו מאפשר צמיחה ומבט נקי קדימה.

 

שנה טובה יותר לכל קוראיי האהובים. עיניכם הקוראות את מילותיי מלטפות אותי בעדינות ומענגות אותי. תודה. לשנה חדשה – נכתוב ונחתום.