"זה שילוב" אני מסבירה לה, "זה שילוב של בטחון עצמי ופחד במה. זו חתונה של יוהרה עם צניעות, חוצפה עם דרך ארץ. זו אהבה. אהבה עם זרים. אהבה עם עצמי…"
– אתם תסלחו לי , אבל לפעמים נמאס לי להיות נחמדה ולענות לשאלות מטופשות כמו "איך זה להיות על הבמה ככה?" –
אני רואה שהיא לא מבינה, אולי גם משתעממת מכל המלל הזה. ואני, אני מוכנה להיות הכל (ה-כ-ל) רק לא משעממת.
"סטוץ – את יודעת מה זה?" אני מקניטה אותה. "עשית? שמעת?… אז זה ככה – רק עם 200 אנשים. בבת אחת – 200 – ולא מורידים את הבגדים."
ראיתי שהיא מזועזעת ומשועשעת… "והאורגזמה הנשית המפורסמת והחמקמקה? אני חוטפת אותה במוח.
במוח!".
כל מה שחסר לי בסוף זה אספרסו קצר וסיגריה ארוכה.
