השעון הפנימי…מה זה קשור?

שלום חברים,
"הדבר הכי קבוע הוא השינוי" קבעה תורת הזן וגם קהלת כתב: לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם (פרק ג'). בימים האחרונים מרגישים את הזמן זז: היורה כבר היה, הימים מתקצרים והזמן מסמן לי שהגוף עובר ל"מוד" סתיו.

 

כמה שזה נשמע ברור והגיוני – השנה זכו שלושה חוקרים בפרס נובל על תגליותיהם על "השעון הפנימי" של האורגניזמים החיים (כן, גם שלנו) ברמת המולקולות. בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב: "החיים על כדור הארץ מותאמים לסיבוב של הכוכב שלנו. במשך שנים רבות ידוע כי לאורגניזמים חיים, בכלל זה לבני אדם, ישנו שעון ביולוגי פנימי המסייע להם להתאים את קצב פעילותם עם קצב היום".

 

לדעתי, משמעות התגלית של החוקרים עמוקה מאוד: כשאנחנו מחסרים מהגוף שעות שינה או אוכלים בלילה במקום לתת למערכת העיכול לנוח – אנחנו פועלים בניגוד להרבה שעונים פנימיים עמוקים מאוד שמכוונים את הגוף להכנס ל"מוד תחזוקה" בזמן הלילה. חלקנו, משבשים את התוכניות האלה שוב ושוב וגם משלמים על כך מחיר כבד בצורת השמנת יתר, עייפות מצטברת וחילוף חומרים חלש. לא מדובר על בחירה או העדפה ברמה הקוגניטיבית שלנו אלא, אם תרצו, "גורל" פנימי שבא לידי ביטוי ברמת הגנים שלנו. התגלית החשובה היא של גן שקיבל את השם " Period Gene" (בתרגום חופשי: "גן הזמן המחזורי").

 

בהרצאות העומק שלי במסגרת קבוצות הליווי שלי, אנחנו מדברים הרבה על החשיבות של הפוגות אכילה במשך לפחות 12שעות בלילה. מניסיוני, זהו טיפ קטן שעושה את כל ההבדל – למי שעובר לתזונה מבריאה כדי לרזות, לצמצם היקפים ולהיטיב את הבריאות הכללית. כי לפעמים העיצה הכי טובה לשאלה "מה לאכול?" היא "לך לישון!".

 

בהקשר הזה אני גם ממליצה פשוט ללכת לישון מוקדם יותר – לוותר על הנישנושים והניקורים ליד הטלביזיה ופשוט להכנס למיטה כשהעיפות מגיעה באופן טבעי. כן, אני מדברת על הרבה יותר מאשר "אוכל – מתכונים – ותפריטים".

 

קבוצת הליווי הקרובה נפתחת ביום רביעי 18/10 והיא בסימן "אחרי החגים ונגמרו לי התירוצים". בתחילת דרכי עם קבוצות הגדרתי את משך הזמן "אתגר 30 יום" וככול שחולף הזמן ומתרבים המשתתפים אני מבינה שיש צורך בליווי ארוך יותר. הפעם נפגש שש פעמים במשך שבעה שבועות ואני בטוחה שהתוצאות וההרגשה של המשתתפים תשתפר בהתאם.

 

ההרשמה כבר החלה ואתם מוזמנים לתפוס את המקומות הבודדים שנשארו.

לקבלת כל הפרטים והרשמה- לחצו כאן.

חג שמח,

תמי

  • Share